אנחנו הגענו לאיזור לפני שנה, כך שההתרשמות שלי היא מהשנה האחרונה. האוכלוסיה היא של קיבוצים ומושבים, ומאחר ויש הרחבות כמעט בכל קיבוץ ומושב באיזור, היא רק הולכת ומתחזקת. כפי שכתבתי, מאז שנכנסה המנהלת הנוכחית לבית הספר (לפני כ-5 שנים), היא משקיעה רבות ביצירת אוירה חיובית בבית הספר ובמניעת אלימות. כל מקרה של אלימות מטופל מיידית, לעומק ולרוחב (עם הילד, עם הכיתה, שיחות וכו', לפי הצורך), אפילו קצת טיפה יותר מדי בעיניי (אבל עדיף כך מאשר הפוך..). לגבי העיסוק בטבע, רק לאחרונה גיליתי שבעבר, כאשר בתי הספר היסודיים של הקיבוצים והמושבים היו שייכים לחינוך ההתיישבותי, היו יוצאים לטיולים מספר פעמים בשבוע. כיום, כשבתי הספר היסודיים הם ממלכתיים רגילים, יש הגבלות מאוד נוקשות של משרד החינוך, ואין כמעט דבר כזה. כלומר, היציאות הן כמו בכל בית ספר אחר שאת מכירה. הם כן יצאו מספר פעמים השנה למופעים באולם המופעים של צרעה (ליד ביה"ס). לא טבע, ובכל זאת.. את הטבע מקבלים במנות גדושות מדי יום מעצם המגורים באיזור היפהפה הזה.
|
תוכן התגובה:
|