אני לא ממש מבינה למה נעליים באלף שקלים זה סבבה, ואינם בשביל הפוזה, ואילו עגלה, זה פוזה/סמל סטטוס. עגלתי היקרה (בכל המובנים) אהובה עליי מאד. לא יכולה לסבול את העגלות המכוערות, אז מה, ביגוד/הנעלה/תיקים/שעונים/אקססוריז נוספים, הם עניין לגיטימי של אפנה, ואנחנו מוציאות על זה המון כסף (בהונות רק אתמול יכלו לקנות איזה דר בייבי (לא עליונו), סלקל, ואוטו טוב, רק מהנעליים שלי...מהממות...), נהנות ועושות את זה שוב ושוב. אבל עגלה, זה עניין של אפנה חולפת/סמל סטטוס? (כאילו הנעליים שלי מאתמול, הם לא אפנה חולפת, ממש קניה לכל החיים, ולא אקנה עוד זוג אחד, בחיים!!! עד שבוע הבא לפחות....) איפה עובר בדיוק הקו שמפריד בין הדברים שכן לגיטימיים להיות אפנתיים וכאלו שלא? אפנה זו לא מילה גסה. אם כי, כאשר מסתכלים על חלק מהמאפיינים של שנות השמונים, אולי בכל זאת, עדיף לא להזכר.... לא נורא, חלף.... בא לי על עגלה אפנתית, יש ביכולתי לשלם. היא מהממת בעיני, לא הכי נוחה, אבל מהממת. שטוחה אנכי, כמו ים ביום רגוע, כמו דנמרק במפה, וכמו המפה עצמה....
|
תוכן התגובה:
|