קודם כל - חיבוק גדול גדול ג-ד-ו-ל. כבר שבועות שאני תוהה מה שלומך, לאחרונה כשכתבת היית בתקופה לא משהו בלשון המעטה, ודאגתי... אני מבינה שעכשיו היית חותמת על "לא משהו..." אני בטוחה שאת מכירה היטב את הסיפורים האופטימיים של החלמת ילדים מלוקמיה, אני בטוחה שאת מצליחה לתמוך ולהיות עוגן בשביל חברתך, ותתחילו להיות בהתגייסות תוך יום יומיים. אני מקווה שההורים יצליחו לגייס אמונה ואופטימיות, אני משוכנעת שאת, בדרכך העדינה והתומכת תלווי אותם, ויהיה טוב, מוכרח להיות טוב, ילד בן 4 מוכרח להחלים!!! (לפני שיהיה טוב - יהיה קשה מנשוא, אבל ההחלמה בוא תבוא, את מוכרחה להאמין בזה) שוב חיבוק, מעיין.
|
תוכן התגובה:
|