אין לי ממש תובנות, רק רציתי לנסות לשלוח עידוד, וכמובן שאני כאן אם את צריכה לשפוך. ובקשר לעוברון המתוק, אולי זה קצת ירגיע אותך: בהריון הקודם שלי (חופף להריון שלך עם עומר), היתה מלחמת לבנון השניה, ואנחנו חיפאים. בעלי נלחם בלבנון, בשריון (עם כל הטילי נ"ט שרצו שם), אני הייתי בסוף הריון עם ילדה בת 2.5 שדי השתגעה מה"חופש" בהסגר עם אזעקות ונפילות טילים כמה פעמים ביום. הייתי ממש בסרט רע. כל דקה דמיינתי את הקצינים מתקרבים לדלת עם בשורות רעות. מיותר לציין שהייתי בלחץ מטורף (ובדר"כ אני שיא הרוגע), חרדות, ולא ממש הריונית זוהרת. והייתי בטוחה שהקטנטונת בבטן מרגישה ושזה ישפיע עליה. והנה נולדה לה מלאכית, הילדה הכי חיובית ומתוקה שיכולה להיות. כולה אושר וחיוכים, לוקחת הכל בקלות, פשוט בונבון שאין דברים כאלה.
יקירתי, אני מקווה שתרגישי טוב, ותחזרי להיות מאושרת (יש לך ממה!), ובכל אופן, הקטנצ'יק יהיה מקסים ומתוק כמו שני אחיו הגדולים!!!
|
תוכן התגובה:
|