פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

29/10/2009 07:36 דרורית אמיתי-דרור מאת: התשובות הקודמות שנכתבו לך מאששות, בעקיפין, את מה שאני כותבת לך כאן. תשובה ארוכה..... כותרת: מציצת אצבע או מוצץ היא התנהגות נורמטיבית מאד בשנות החיים הראשונות. החוויות הראשונות של היילוד קשורות בפה ובהנאה מן ההזנה ותחושת ההגנה והחום של האם המזינה שנלוות אליה. בהתפתחות הילד אנו אפילו מכנים תקופה זו כ" שלב אוראלי", בה הילד משתמש בפה לא רק כדי לקבל תזונה - אלא גם כדי לחקור את הסביבה ולחוש ריגוש והנאה: הוא מרגיש את האם ומרגיע את עצמו. לכן אנו רואים תינוקות ופעוטים שמכניסים דברים לפה ולומדים את העולם באמצעותו וגם נושכים כדי ליצור קשר או להביע כעס וכו'. משך הזמן מצטרפות דרכים נוספות ללמידת העולם וההיכרות איתו (בעזרת ראייה, שמיעה, מישוש של הידיים, שימוש בשפה ועוד) והפה נשאר מקום של זיכרון טוב ומספק שמשמש להנאה חושית של אכילה, נשיקה וכו'). הפה איננו מפסיק להיות מקור לתחושה משך כל החיים - וניתן להסביר את הצורך בסיגריה, לעיסת מסטיק וכו' כמשהו שמרגיע ומשקיט כהמשך ושיחזור של היניקה, המציצה והתחושה הקדומה של ביטחון ורגיעה. ילדים נוהגים להיגמל ממציצת מוצץ ביתר קלות, יחסית למציצת אצבע. מן המוצץ קל יותר להיפרד בטקס, בשיכנוע ובתגמול - כיוון שניתן אכן "להעביר" אותו מרשות הילד. זהו תהליך גמילה שראוי לעשותו ברגישות - אבל יש בו מידה מסוימת של שליטה שיש להורים, כיוון שהמוצץ חיצוני לילד (מעין חפץ מעבר). לילד שלך היה קל לוותר על המוצץ גם מפני שהיתה לו כבר תכנית פעולה אלטרנטיבית - והאצבע נכנסה לפעולה. וכאשר מדובר במציצת אצבע - קשה הרבה יותר. כשמדובר באצבע - המקור המגרה והמפתה לריגוש ולהנאה נמצא אצל הילד, חלק מגופו שמסוגל לספק לו הנאה. לו היית מספרת לנו שהילד מוצץ אצבע מפעם לפעם - הייתי מציעה להניח לו. הוא יוותר על הצורך הזה כאשר לא יהיה לו עוד צורך בו (ואז גם לא יחליף אותו בסימפטום אחר). אבל, על פי התיאור שלך, הוא נזקק למציצה הזו בתדירות רבה ומתמשכת (אני בכל זאת מניחה שיש גם זמנים שהוא בלי אצבע בפה...) - ולכן אני מנסה להבין מה עומד מאחורי הצורך הזה. להערכתי תיתכנה כמה סיבות אפשריות (שאתאר בצורה גורפת וכללית משום שאינך מתארת את מאפייני הילד והמשפחה ואינני מכירה אותו ואתכם) : 1. זה יכול להיות הרגל שנרכש והושרש (כמו כל התמכרות) שקשה להיגמל ממנו - ונחוצה עזרתכם בעידוד הילד, תוך מתן חיזוקים על כל ויתור או זמן שבו האצבע לא בפה. נסו לחזק את החיובי יותר מאשר לגנות את השלילי. שיחות ארוכות של הסברה ומוסר השכל אינן עוזרות בדרך כלל. בכל מקרה: לא נכון יהיה לתת לילד הרגשה שהוא "תינוק", "קטן", "לא מסוגל", "מאכזב" וכו'. חשוב לתת לו תחושה של מסוגלות וערך - גם (ובמיוחד) כאשר קשה לו. חישבו על כל התמכרות: לסיגריות, לאוכל, להתעמלות. כל ניסיון להיגמל מהתמכרות - טובה או רעה - היא תהליך קשה מאד מאד. ייתכן שבגן הוא סובל מלעג של ילדים או מהסתייגות של הגננת - וזהו קושי חברתי וחוויה בעייתית. אל תכבידו עליו. הוא זקוק לכם. עיזרו לו להמשיך להרגיש טוב עם עצמו. זה הרבה יותר חשוב מהחסרונות שבמציצת האצבע. 2. ייתכן שהילד שלכם זקוק לתחושתיות רבה מאד. האם הוא אוהב לשחק בבוץ? בחימר? זקוק להרבה מגע? אוהב מסאז'? אוהב לאכול עם הידיים ולגעת באוכל? משחק עם האוכל בפה? מעביר את האוכל מצד לצד בפה? עושה "מחסנים"?דוחס לפה כמויות גדולות של אוכל (נגיסות גדולות)? יתכן שגם הצורך במציצה קשור בכך (צורך בגרייה גבוהה של פנים הפה) ונכון יהיה לפנות לקלינאי תקשורת (אם מדובר רק בפה) או למרפא בעיסוק (אם מדובר בצורך כללי של הגוף) שידריך אתכם כיצד לאפשר לו את המגע האינטנסיבי שהוא זקוק לו. 3. מציצת אצבע בתדירות גבוהה יכולה להיות צורך אינטנסיבי בהפחתת מתח וחרדה וסימן של איזה שהיא מצוקה. נסו לאתר האם משהו קשה לו או מכניס אותו למתח בבית או מחוץ לו - וטפלו בגורם ולא רק בתוצאה. במקרה כזה ייתכן ונכון יהיה גם לפנות לייעוץ מקצועי שיעזור וידריך אתכם. ושתי הערות: בדרך כלל קשה יותר להורים לילדים-בנים שמוצצים אצבע משום שההתמכרות הזו נחשבת מתפנקת ולא גברית. אני מניחה שלו היתה זו בת - הייתם מוטרדים פחות. נסי לראות אם חלק מהקושי שלך נובע גם מהצורך שלך לראות את ילדך בן ה- 6 כ"גבר" עם ידיים מסוקסות ולא עם ידיים בפה... זו נקודה למחשבה שאולי תעזור לך לרכך את הכעס שלך. גם אם השיניים ניזוקות (וככל ששמעתי מרופאי שיניים - לא כולם כורכים את האחד בשני) - כדאי להתייחס לגמילה ממציצת אצבע ברגישות רבה ובאמפטיה, לא להפעיל לחצים, לא לבייש או להשפיל באמירות מביכות או בעשייה אגרסיבית (לא ללגלג ולא לקרוא לו בשמות מעליבים, לא למרוח את האצבע במשהו מר...) כדי לא להשאיר ילד עם אצבע מחוץ לפה, שיניים נפלאות ושריטה בנפש. דרורית אמיתי-דרור מומחית לגיל הרך יועצת להורים ולאנשי חינוך תוכן התגובה: תגובות נוספות 28/10/2009  18:52 חלק מהבעיה של אצבע - רובי 28/10/2009  19:57 גמילה ממציצת אצבע - יערה 28/10/2009  23:26 אצלנו עבד הסבר הגיוני אבל... - ותיקה 29/10/2009  08:36 אצלינו עבר בכתה א' - מישי 29/10/2009  09:16 ואיך ניתן לגמול מכסיסת ציפורניים ממש קשה אצל בן 4? - נויה 29/10/2009  15:15 דרורית את מדהימה. איזה השקעה ואיזה תשובה מקיפה. וגם כל הכבוד לקטנים שנגמלים. כמה קשה לנו להיפטר מהרגלים לא טובים... (ל"ת) - איריס ש

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש