|
18/11/2009 09:07
|
חסויה
|
מאת:
|
|
האמת היא שזה באמת נראה לי מאד מיושן וקצת לא בריא להרגיש ככה לגבי משכורות
|
כותרת:
|
וכדאי לנסות להבין מאיפה זה בא ולהלחם בזה. זה מזכיר לי שכשהתחתנתי בדיוק עשיתי תואר שני ולבעלי לא היה שום תואר ואמא שלי היתה נורא מוטרדת שאיך חיי הנישואין יצליחו אם לי יש תארים מתקדמים ולו אין. היא ממש התנגדה לתואר השני שלי בגלל זה! כשדיברתי על דוקטורט היא בכלל נחרדה. והיא היתה לגמרי רצינית, היא אמרה לי פעם שזה לא טוב לבני זוג שלאשה יש השכלה פורמלית אוניבסיטאית כל כך יותר רבה מאשר לגבר. אני מניחה שמאותם מקומות מגיעות תחושותיה של פותחת ההודעה ואני חושבת שצריך למגר אותן. אני לא פמיניסטית גדולה ואני מודעת להבדלים בין המינים אבל אני חושבת שעניין המשכורת כאן מקבל משמעויות שיכולות לחבל באושר ובזוגיות. אין כאן כניין של ימי הביניים אבל קביעת הערך העצמי על פי דרגה בעבודה ומשכורת נראה לי מיותר לחלוטין. גם אני מאד הייתי שמחה לא לעבוד כלל ושבעלי יישא בנטל - בדיוק כפי שכתבה רונה. אצלנו אני בטוחה שגם בעלי היה שמח לא לעבוד בכלל ושהנטל הכלכלי יהיה עלי. למרות שלשנינו עבודות טובות ומספקות, בכל זאת יותר כיף לא לעבוד. בלי שום קשר, אין מקום להערכה עצמית לפי העבודה. וחסיון השם - אני לא מוצאת שום מקום לביקורת על בחירה להיות חסויה. זה לא מעיד על פחדנות או משהו כזה וגם אם כן זה בסדר לפחד. אין לנו מושג מי קורא את ההודעות הללו ואלו בינינו שיש להן ניק קבוע, יש סיכוי גדול מאד שאנשים רבים שמכירים אותן קוראים את הודעותיהן - אני משוכנעת שיש כאן מאחורי הקלעים קוראים וקוראות רבות שלא נחשפים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|