הם לא הולכים לשומקום ולא נעלמים עם הגיל, וגם אי אפשר לטפל בהם. אם הם שם, ואם הם יפריעו לה בכתה א, הם יהיו שם גם בעוד שנה ושנתיים ושלוש, ושום אבחון לא ישנה את זה. מקסימום תוכלי לתת לה ריטלין - אבל את זה תוכלי לאבחן ולתת אם וכשיהיו קשיים בכתה א, למה עכשיו? בשלות ומוכנות לכתה א זה ענין רגשי-התפתחותי, לא קשיי למידה, לא קשו"ר ולא טובה ולא דידקטי. את רוצה עצה בענין הזה? לכי לפסיכולוג התפתחותי. מבחן טובה בודק דבר אחד בלבד: האם יש שוני בריכוז בלי הריטלין לעומת עם הריטלין. אם יש - אומרים שזה מעיד על קשיי קשו"ר וממליצים על טיפול תרופתי. אם אין - אז אין. השערה על קיום קשיי קשו"ר, בלי קשר לענין התרופתי, יכול לעשות כל בעל מקצוע מנוסה (מורה, מאבחן דידקטי וכו') ולפעמים גם כל מי שעיניו בראשו (אחרי ארבע שעות בהן ישבתי מאחורי הגב של היורש שלי בזמן האבחון הדידקטי שלו, וראיתי אותו מתפתל כמו תולעת על הכסא, גם אני יכולתי להגיד את זה).
|
תוכן התגובה:
|