יש הבדל בין הצלת חיים לסתימות וכתרים לילדים. האוכלוסיה המוזנחת ביותר, היא האוכלוסיה החרדית. ולא בשל חוסר כסף. עובדה, 30 שקלים לשנה לילד זה 180 שקלים לשנה ל-6 ילדים. לא יכולים לשלם? אני לא מסוגלת לקנות בגדים ברבע מחיר, ממה שמרביצות אותן עניות לחג אחד לעצמן. לא נעים לי וגם כמה מחברותי הטובות ביותר וכו', פשוט לא מצליחות להשתלט על כמות כה גדולה של ילדים. ההורים לא עומדים בזה. להיות בהריון, ילד בן חצי שנה, ואחד בן שנתיים, שלא לדבר על השובבה בת הארבע. אז נותנים בלילה דייסה, שיהיה שקט. אז נותנים ביום במבה, שאפשר יהיה ללכת לשרותים. זה מה שאני רואה. ויודעים בדיוק למה שזה גורם. רק לא עומדים בלחצי החיים ובלחצי ההתרבות המטורפת.
כי ביננו, כמה עולות מברשות שיניים ומשחה? ובמצב סביר, גם אם פה ושם יש סתימה, זה עולה הרבה פחות מסידור פאה... אבל האוכלוסיה היחידה שאומרים לי בלי הנד עפעף "אין לי זמן וכוח לצחצח לילד" זו האוכלוסיה הנ"ל. גם אחרים כך, אבל לפחות מתביישים.
מדוע צריכים קשישים וחולי סרטן להתדפק על דלתות עמותות צדקה? את האלצהיימר והפרקינסון והסרטן, אי אפשר למנוע. עששת כן. בברור. ובקלות. אה, וגם בזול.
|
תוכן התגובה:
|