מניקה, להירגע תמיד טוב (-:
גם אצלנו בבית שתי שפות. קראתי די הרבה חומר בעניין, ודיברתי עם אשת מקצוע שחוקרת את הנושא הרבה שנים, ואכן, חשובה עקביות, ורצוי לא לערב בין השפות.
עקביות יכולה להיות אפילו שבבוקר מדברים רוסית ובערב עברית, אבל צריך להפריד. מילא אם היינו מדברים על הסבים, אבל את האמא, ונמצאת איתו הרבה זמן.
זאת בהנחה שאת *רוצה* שהילד יגדל דו-לשוני. הוא יכול לגדול יפה מאוד גם בלי זה (-: אבל אם את רוצה שישתלט היטב על המבנים הדקדוקיים השונים, ויגיע לשליטה טובה - צריך להתחיל להקפיד.
וזה קשה, אני יודעת. בן הזוג שלי מארגנטינה והיה לו קשה מאוד לדבר עם הילדים רק בספרדית, בפרט שאיתי הוא מדבר עברית (למרות שביקשתי...) אבל הוא עמד בזה.
הילדה שלנו בת חמש, ושולטת נפלא בשתי השפות. בקיץ היינו בארגנטינה למשך שלושה שבועות והיא הלכה שם לגן, 3 שעות ביום, הסתדרה מצוין ואפילו דיברה יותר ברור, ועם אוצר מלים גדול יותר, מאשר שאר הקבוצה בת גילה...
אגב, אני יודעת על ילד בגן שלה שהוריו מרוסיה והוא הולך ל"גן" העשרה רוסי 2-3 פעמים בשבוע, וזו נשמעת מסגרת טוב מאוד.
אצלנו החשיבות ששמנו לנושא היא בעיקר כדי שתוכל לתקשר עם הסבים שלה, שלא דוברים עברית; אבל מעבר לזה, ברור ששפה נוספת ברמת שפת אם (או אב, במקרה שלנו) היא נכס מצוין.
יותר מזה: העברית שלך מצוינת, אבל אפשר - ורק מההודעות שלך! - להבין שרוסית היא שפת אמך, מאחר שאת לא משתמשת בה"א הידיעה. אז גם העברית שאת מנחילה לבנך היא פחות מרמת שפת אם (אל תיעלבי, אה?)
עוד דבר שמאוד עזר אצלנו, הוא שיש קלטות וידיאו ומוזיקה אך ורק בספרדית, כדי להבטיח שהילדה תיחשף לכל מיני סגנונות דיבור, להרחיב אוצר מילים וכו'.
אם תעשי חיפוש ל-bilingualism ברשת, תמצאי בוודאי הרבה חומר, ויש אפילו רשימת תפוצה של הורים דו/רב-לשוניים.
שיהיה בהצלחה, אם יש לך עוד שאלות אשמח לנסות לענות. בכל מקרה, תירגעי, ה"נזק" הכי גדול הוא שהרוסית שלו לא תהיה מי יודע מה. העברית - ממילא הוא מוקף וימשיך להיות מוקף בה.
|
תוכן התגובה:
|
