רק לתשומת הלב: יש משפחה של חברים שלנו שארבעת בניהם מסתובבים בחולצות קצרות וסנדלים גם בינואר (הבכור מגדיל לעשות ולובש גם מכנסיים קצרים) והאמא מסתובבת עם הבעת אני-מה-אכפת-לי אדישה על הפנים.
פעם שאלתי אותה אם לא קר להם והתנצלתי עמוקות על הביקורת החבויה. האמא סיפרה לי שהילדים, בדיוק כמו סבתם (אמא שלה) סובלים מחום ושונאים בגדים ארוכים ושנמאס לה עד מוות מהמבטים הביקורתיים ומההערות של הסביבה. היא אמרה לי שאם היתה יכולה היתה מלבישה את כולם חם וארוך עד יוני, אבל הם לא רוצים ודי. ואי אפשר לכלות ימים ולילות על ריבים חסרים תוחלת עם הילדים.
אגב , מתוך הארבעה יש אחד שנוטה לחלות הרבה ושאר השלושה בריאים למדי.
ולכן ביקורת פה לא רק מזיקה ומציקה, אלא גם לא מוצדקת.ולא תמיד כולם עומדים בסטנדרטים הגבוהים של המבקרים. לדעתי אם הורה אינו מתעלל בילדיו או מזניח אותם, אין לנו מקום להתערב.
|
תוכן התגובה:
|
