זה אמנם היה מוות צפוי אחרי מחלה ממושכת (של 7 שנים) אבל עדיין היה קשה. מאוד. הגעגוע ישנו. תמיד. והצער שהיא לא רואה את הילדים גדלים.
מצד שני - בהלוויה חיבקה אותי חזק חברה של אחותי הגדולה ואמרה לי משפט שעדיין מחזק אותי - יש לך תינוקת מהממת. היא תתן לך כוח להמשיך.
וזה נכון. החיים ממשיכים. אין ברירה. גם עם געגוע גדול.
שולחת חיבוק של תנחומים והבנה.
אם את שוקעת עמוק בעצב - אני גם ממליצה על טיפול
|
תוכן התגובה:
|