פתאום מגלים שהילד לא כזה עדין ורגיש, וסביבה לא סטרילית לא ממש מזיקה לו. לגלות שגם אחרי שהוא אכל קצת מהאוכל של הכלבה לא קרה לו כלום. לא סתם אכל, אלא קודם טבל במים של הכלבה, ואחרי שהתרכך - אז אכל. וזו בשום פנים ואופן לא המלצה לגוון בתזונה של הפעוט, זה לא מכוון, אבל מה לעשות, כשצריך לזכור להרים את המים והאוכל של הכלבה לשיש כשהילד מסתובב בבית, ולהחזיר אותם לריצפה כשהוא ישן או כשיוצאים כדי שלא תגווע ברעב ובצמא, יש פאשלות... אני חייבת להודות שלפעמים אני ממש נהנית לראות אותו מתפלש במים שנוזלים מהצינור כשמשקים את העציצים, או מתמרח כולו כשהוא אוכל. כמובן שכשצריך לנקות אותו ואת הסביבה זה הרבה הרבה פחות כיף. ועדכון משמח - הוא התחיל ללכת מסביב לרהיטים. כנראה חיכה עד שאלחץ. דואג שלא ישעמם לי.
|
תוכן התגובה:
|