|
30/8/2010 20:31
|
אמא עובדת
|
מאת:
|
|
"ולי" מתוקה, יופי לך!
|
כותרת:
|
בנית תיאוריה נהדרת וצר לי שאני מקלקלת לך אבל אני מסוגלת ואפילו נהנית להיות עם הילדים שלי, רק שאני מפרנסת משפחה, ואין לי כרגע שום אפשרות לדלג עם הילדים בשדות כל היום, מה לעשות? ואני מצפה שאם שילמתי על חודש עבודה לא אקבל שבוע עבודה. אותו דבר מצפים ממני בעבודה שלי שאותה אני כל כך אוהבת שאני מעדיפה להעיף את הילדים שלי מהבית כדי ללכת אליה.
כל הפואנטה היא שזה ממש לא משנה איזה גן אני אבחר. כל הגנים כאן הם כאלה ויש הרבה וכולם כולם כאלה!
ולהצעתך אשמח להצטרף לצוות הגן ואחרי זה שהוא יצטרף אליי ויראה שאנחנו האמהות המפרנסות לא באמת שותות קפה ועושות פילאטיס כל היום ויש סיבה טובה שאנחנו מוותרות על השהות עם הילד כל יום, כל היום, ויתור שכרוך בהרבה לבטים אגב, ואין שום קשר בין זה לבין העובדה שבהתחשב בעלות הגן מותר שיהיו גם ציפיות סבירות ממנו.
אני מסכימה בהחלט שיש קשר ישיר בין הקושי בעבודה לכסף. אבל שימי לב שהגננת שלנו מקבלת 3000 שח בחודש מ-28 ילדים, כך שהכתובת למשכורות הרעב של הצוות שלה - זה ממש לא ההורים. וכן אני יודעת שהיא משלמת שכירות ביטוח משכורות (מינימום!) ובלה בלה בלה. עם כל הכבוד להוצאות שלה יש לה יופי של הכנסה גם. היא מנהלת עסק וממש לא צריך לרחם עליה. היא עושה מה בראש שלה הרבה יותר ממני.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|