 |
 |
|
| פורום | השבוע | אינדקס | אופנה | יוגה | גברים וצירים | היום שאחרי | הצילו צירים | תזונה | מאמרים | חדשות | ראשי |
| 6/9/2010 20:33 | אפי | מאת: |
| אצלינו אמנם בגיל יותר גדול אבל ככה | כותרת: | |
|
בן שנתיים וחצי, אני לוקחת את הזמן בבוקר ונשארת איתו כרגע כדי שיתרגל (רבע שעה או משהו כזה) אבל כשאני אומרת שאני הולכת, אני לא מורחת את זה. מניסיון של שנה שעברה וגם עם הילד הגדול, הישארות אחרי שאומרים שהולכים, מאריכה את הסבל שלהם. לא צריך למשוך את הפרידה. בדרך כלל הילדים נרגעים כמעט מייד אחרי שההורה נעלם. צריך רק לוודא שהגננת איתו, מטפלת, לוקחת על הידיים, מחבקת וכל מה שצריך. וכמובן במקביל לכל זה, להיות עם יד על הדופק ולוודא שטוב לו, שיש מספיק אנשי צוות וכו'. בהצלחה |
תוכן התגובה: | |
תגובות נוספות
| 6/9/2010 14:20 | זו רק דעתי כמובן, אבל קוראים לזה מניפולציה (-: - חני המדווחת |  |
| 6/9/2010 14:24 | לא הייתי משתמשת במילה מניפולציה לבן שנה ושלושה חודשים - איריס ש' | |
| 6/9/2010 15:40 | אני בדעה שלעשות הכל בנחת - איריס | |
| 6/9/2010 21:56 | מצטערת אני חושבת אחרת - רוית ב' | |
| 6/9/2010 23:01 | בן שנה ושלושה? אנחנו כולה 6 ימים בתוך ספטמבר! - annat | |
| 7/9/2010 07:46 | מאמינה בהדרגתיות מאוד גדולה - מאמוש | |
| 7/9/2010 08:36 | שלי, מניסיוני מה שהכי עזר אצלנו זה לבוא מוקדם . - רוצים כלב | |
| 7/9/2010 09:11 | גם אצלנו - myalinea | |
| 7/9/2010 09:44 | גם היום, צרחות אימים - שלי | |
| 7/9/2010 09:51 | לרוצים כלב - אני ממש שמחה בשמחתכם - שלי | |
| 7/9/2010 10:20 | גם אני בעד הדרגתיות - חני | |