מתח וחרדה יכולים לפעול לטובתך, אם תקשיבי להם. אם תראי בהם חברים שבאו להגיד לך דבר מה חשוב בקול רם. אני קוראת להם מפלצות. כי מפלצת גדלה כשמדחיקים אותה, כשמנסים להאמין שהיא לא קימת, והיא דווקא קטנה ואף מתפוגגת כשמישירים אליה מבט ומתמודדים איתה. ככה זה גם עובד עם צירים, כשחושבים "זה לא מגיע לי הכאב הזה" ומנסים איכשהו להתעלם ממנו, באים כאבים של "לטפס על הקירות", ודווקא עם זורמים איתו ונותנים לו מקום, הוא חולף ומשאיר אותך ב"high" (הרפיה משחררת אנדרופינים לגוף...).
הקשבה למתח וחרדה, איפשרה לי לבחור ברגע האחרון בבי"ח ותומכת שונים מאלה שתכננתי (בלי להתחשב במר "לא נעים לי" היקר), היא איפשרה לי גם להסיח מדעתי כל מיני עינינים שהתעסקתי בהם מלבד ההתכווננות ללידה, ואף איפשרה לי לקבל הרבה מסאז'ים לפני הלידה- מחבר ומשחרר כל כך.
אני עוקבת אחרי סיפורי לידה, מאז הלידה שלי, ואני רואה שאנחנו לא לבד בסיפור הזה, שאכן נשים רבות חוות מתח וחרדה בשבועות שלפני הלידה, ומכאן אני לומדת על תפקידם המכובד בתהליך הלידה.
אתן לך דוגמא להתיחסות לפחד מתחום אחר. פעם ישבתי לראות סרט מפחיד בוידאו. בד"כ בקטעים המפחידים הייתי נוהגת לעצום עינים ולהתכווץ כולי עד יעבור זעם. באותה פעם בחרתי אחרת, בחרתי לעבור דרך הפחד, הכנתי את עצמי מראש לחוויה. כשהגיע קטע מפחיד, נשמתי, הרפתי, והמשכתי להסתכל. התחושה שחוויתי היתה מדהימה- הרגשתי גל של צמרמורת עובר דרכי, החזה שלי התמלא, ו... הגל חלף. וואו, הרבה יותר פשוט ולא מכאיב, רק מה, האומץ הזה להישיר מבט למיפלצת...
יש ספר שהבנתי שבדיוק מתעסק עם זה, והוא נקרא "פחד כאב וחברים אחרים" (אפשר ללמוד הרבה רק מהשם) של אבי גרינברג – יש לו גם שיטת טיפול לפי העקרון הזה.
עכשיו יקירתי לשאלתך. נסיון להתעלם או להדחיק מתח וחרדה, עלולים ליצור כיווץ וחסימה אנרגטית בגוף, וכך יכולה להתעכב לה לידה. בלי קשר למועד הלידה, אלא מהסיבות שציינתי לעיל, אנא תני יותר מקום וביטוי לפחדיך, היי קצת משוגעת אך עם זאת נאמנה יותר לצרכיך. בכל מקרה לא נותר לך הרבה זמן, ממליצה לך בחום להיות אמיצה ולעשות את מה שנכון לך.
חוץ מזה, יש מפגש ביום שישי, יכול להיות שיתאים לך?
מאחלת הרבה בריאות לך ולתינוקך, ולידה טובה ומעצימה, עם הרבה אמונה בגוף ובמה שיש לו להגיד לך. ותזכרי, גם אם דברים לא מסתדרים כמו שחלמת, והמציאות מחייבת לפעול אחרת, להיות גמישה כמו חיטה, לסלוח, ולזרום עם הרוח.
מירב.
|
תוכן התגובה:
|