שלום לך,
קודם כל נשמע לי שאתם עושים את הרוב מצוין. עם איך שהתמודדתם בכיתה ג', ועכשיו, והעזרה בניהול הזמן - נשמע נהדר.
אני לא רואה מתוך השורות המעטות שכתבת את מה שגורם לזה.
וזה לא מפתיע.
ככל שאני עובדת יותר עם אנשים, אני רואה, שהבעיה המוגדרת שמתחילים איתה היא לא בהכרח בדיוק המקור או הגרעין. לפעמים זה קצה הקרחון, ולפעמים זה דווקא משהו שולי יותר ויש דברים מרכזיים יותר, שהם לא גלויים. למשל אשה שיש לה כמה ילדים, והתחלנו לעבוד על הקשר עם בת אחת. התחלנו ואחרי שלושה חודשים בערך היה שיפור משמעותי, ופתאום היא אומרת לי, את יודעת, דווקא עם בת אחרת, אני פתאום רואה שיש שם משהו הרבה יותר גדול.
אז ככה שמתוך מעט שורות לא ניתן תמיד לראות מה העניין באמת. אולי את אם תחשבי בצורה יותר כוללנית, יהיה לך רעיון.
וחוץ מזה - בתור התחלה, אפשר גם לקבל את זה. להגיד, בסדר, את מאוד פוחדת ממבחנים, זה גם בסדר. זה גם חלק מהתהליך שלה.
וגם יש ספר נפלא של קרול דואק בשם "כוחה של נחישות". יש שם תפיסה מאוד מעניינת על איך לפתח את עצמנו ולעזור לילדינו להתפתח, היא מספיק גדולה שאת יכולה לקרוא ולשתף אותה ברעיונות, אני חושבת שזה יהיה נהדר.
בהצלחה :-)
|
תוכן התגובה:
|
