קודם כל מזל טוב והתאוששות מהירה. אני כל-כך מזדהה עם הכעס/עלבון שלך. בלידה שלי, לאחר כשעה וחצי של דחיפות, היה לי ברור שמשהו לא בסדר. אני הרי מכירה את הגוף שלי וקשובה לו יותר מהמיילדת והרופא יחד. אמרתי, ביקשתי, התחננתי שיעזרו לי כי לבד זה לא יילך. מה קיבלתי כתגובה? נזיפות על כך שהכל תקוע באשמתי ושאני מבזבזת אנרגיה במקום למלא אחר ההוראות. לאחר שעה נוספת המיילדת הנוזפת נשברה וקראה לרופא, שחילץ את יונתן שלנו בואקום. ומה הסתבר? שהייתה לולאה שךל חבל הטבור כרוכה סביב גופו ולא היה לו סיכוי לצאת בעזרת הכוח של אימא בלבד. כך שלפעמים "התערבות" בלידה לגיטימית ונחוצה, וחבל שמאשימים את היולדת במקום להאמין לה ולתמוך.
|
תוכן התגובה:
|