מניחה שהיא התכוונה לאבחון של ריפוי בעיסוק? אם זה האבחון, הוא ממש לא סיוט. עורכת אותו מרפאה בעיסוק והיא נותנת לו כל מיני משימות נחמדות כמו להעתיק צורות, לעקוב עם הקו אחר קו מקווקו וכיו"ב (כבר לא ממש זוכרת). אפשרות נוספת היא להביא מרפאה בעיסוק מוסמכת אל הגן שתתצפת עליו. היא תוכל להגיד לך אם יש חגורת כתפיים חלשה, אחיזת עיפרון לא נכונה וכו'. אצלנו היה שירות כזה מטעם המועצה. אולי אפילו שווה לעשות את זה באופן פרטי, כי גם ככה תור לאבחון דרך קופ"ח ייקח לכם לפחות חודשיים.
כל זה רק אם את עצמך לא מרגישה בטוחה. שוב, אני מדברת מנסיון של ילד שהיה לו קושי, וכשיש קושי אז הוא גורף - גם בבית וגם בגן. לא נשמע שזה המקרה אצלכם. והאמת, לא נשמע לי הטיעון שבגלל שהוא עושה הרבה בבית, אז הוא נמנע בגן. בעיניי יש סיבה אחרת לכך שהוא נמנע בגן. אולי היא נלחץ מילדים אחרים? אולי מרגיש תחרותיות? אולי שואף לשלמות? איך הוא מגיב כשמשהו לא מצליח לו? (שלי היה מתפרק מזה לגמרי..).
|
תוכן התגובה:
|