כמובן שאין תשובה מוחלטת מה כדאי לעשות, וכל אחת צריכה להחליט לעצמה, אבל זה הסיפור שלי:
בהריון הראשון הייתי מאוד בטוחה בעצמי ובהריון - שנינו בריאים לגמרי, אין היסטוריה "רעה" במשפחה, ובאופן כללי אנחנו מאלה שממעטים להגיע לרופאים אם לא צריך. אחרי שקצת התעניינו החלטנו לעשות רק את הבדיקות ההכרחיות, ומכיון שהרופא שלי אמר שסקירה שניה חייבים בכל מקרה, החלטנו לוותר על הראשונה (תרמה גם העובדה שלשני חברים של בן זוגי היתה היסטריה בסקירה הראשונה, שהתבהרה אחרי שבועים-שלושה).
בשבוע 23, באנו מלאי ציפיה ושמחה לסקירה, ומרפי עבד בגדול - כל אותן אלפי נשים שעושות את כל הבדיקות בעולם והכל תקין אצלן, ואילו אני שהרגשתי שהכל יהיה בסדר - הכל לא היה בסדר. היו הרבה מומים והוא לא היה שורד את ההריון. חלק מהמומים היו יכולים להתפתח בכל שלב, אבל לפחות אחד כנראה היה מהתחלה, כי זה מום מבני בלב.
הפסקת הריון היא תמיד רעה וטראומטית, ויש לי חברה שעברה את זה בשבוע 16 (בעקבות סקירה) והיא כנראה לקחה את זה קשה בערך כמוני, אבל -
בשבוע מתקדם כולם כבר יודעים, הגוף כבר השתנה, כמות התכניות שעשית הרבה יותר גדולה, וגם התהליך הפיזי פחות נעים (לידה מוקדמת, אם כי בהשוואה להתהליך הנפשי זה ממש לא רציני).
אז כמובן שבהריון הזה אני עושה את כל הבדיקות שאין בהן סכנה - גם אם זה מוגזם, אבל ברור לי שבהריון הזה אני לא ממש חושבת בבהירות... (עד כמה שיודעים כיום אין נזק באולטרסאונד).
לגבי השיקול הכלכלי, שהוא בהחלט חשוב - יש דרכים להוזיל את העלות: בבי"ח בני ציון בחיפה אפשר לעשות סקירות, הרופאים שם מצוינים וזה עולה רק 800 שח. החסרון זה שאין הרבה תורים וצריך להזמין הרבה זמן מראש. אני מניחה שיש עוד בתי חולים שעושים את זה.
אם יש לך ביטוח משלים, מגיע לך עד 3 התיעצויות עם רופא מומחה בשנה, ורופא מומחה הוא ראש מחלקה או סגן. ראש המחלקה של בני ציון מקבל גם פרטי, והוא מפצל את החשבונית למספר פגישות ייעוץ.
מאחלת לך הצלחה עם או בלי הבדיקות!
|
תוכן התגובה:
|
