גם אני הבאתי את כל הערימה מבית הורי, ואף נצמדתי לאורה הכפולה וקראתיו שוב בנשימה עצורה (תוך הזלת דמעות מאסיבית בקטעים הנכונים - אותם קטעים בדיוק שזכורים לי, ומדובר באיזה שלושים ומשהו שנה), אבל השפה, או יותר נכון התרגום, לא בטוחה שילכו טוב עם הדור הנוכחי. ואז הצצתי בחנות הפסרים וגיליתי שמיכאל דק הנהדר תרגם מחדש את כולם, ועכשיו הדילמה...
|
תוכן התגובה:
|