מה שעוזר אצלנו הוא להעיר בחיבוקים ונישוקים כל אחד בנפרד. אני נכנסת איתם מתחת לפוך, ומתכרבלת ומעירה בנישוקים, דברי אהבה וקשקושים וכו'. אני גם עוזרת להתלבש, גם לבת השמונה וחצי שעדיין מטושטשת מהשינה בשעת ההתלבשות. ככה הבוקר מתחיל הרבה יותר נעים ופחות לחוץ. מה שמבאס הוא שבשעה שאני מעירה אותם, שש ורבע, עוד ממש חושך בחוץ.
|
תוכן התגובה:
|