ריש-הבעיה עם ללכת ללמוד באונ' הוא שרוב הלימודים מתקיים בשעות הבוקר,היות ואני עובדת במשרה מלאה זה לא רלוונטי.(את ההזדמנות לזה בגיל 20+ הפסדתי)מעבר לכך תנאי הקבלה גבוהים ביותר.ממוצע הבגרות שלי עומד של 85 והפסיכומטרי מלפני 12 שנה ללא ממש מזהיר אז ככה שלא הכל פתוח לפניי לצערי.
לגביי טיפול בשיטת אלבאום-מבחינת פרקטיקה,מה לעשות ואיך ? אני יודעת את התשובות ואפילו עשיתי אותן נהדר עם הצלחות טיפוליות.אך מרגישה שחסר לי ידע ופה הנקודה החלשה . בלטפל שחסר משהו ואותו אני מקווה גם לקבל בלימודי תואר ראשון לפסיכולוגיה.
אני ממש מבולבלת ,שוחחתי עם המועצה להשכלה גבוהה,מבחינתם המכללה קיבלה את ההכרה עקב כך שהם עומדים באותם הסטנדרטים שהאונ' עומדת,אז למה הוא פחות נחשב? האם בסיום התואר שלי אני אהיה פחות מוכשרת ממי שסיים באונ' ת"א? לדוגמא? אני לא מצליחה להבין את זה.הרי לא כולם יכולים ללמוד באונ' ולאו דווקא בגלל אי עמידה בתנאי הקבלה.אז למה הם פחות טובים? מי מחליט?
אוסנת-אני לא רוצה את התואר הזה רק בשביל הנשמה שלי אלא גם ככלי להתקדם בחיים המקצועיים שלי.לא כפסיכולוגית אלא בכיוונים נוספים,אפילו כתחום השיווק.
אני בכיוון או שהלכתי לאיבוד??אני פוחדת שאני עושה אידיאליזציה,אתחיל מסלול לימודים לא זול בכלל שמצריך לוגיסטיקה רצינית ובסוף..כלום?
|
תוכן התגובה:
|
