וצר לי על הנחרצות, אבל לא משאירים ילד יליד מרץ שנה נוספת בגן אלא אם מדובר בפיקוח נפש.
תחשבי, כשהוא יעלה לכיתה א' הוא יהיה גדול מחלק מהילדים בשנה וחצי או יותר!
הוא עשוי להרגיש חריג וזה מצב שיימשך לאורך כל לימודיו.
לדעתי הנזק רב על התועלת, אם קיימת בכלל.
יש לו קשיים רגשיים? לכו לייעוץ. בעיות מוטוריות? קדימה, תמצאו לו מרפאה בעיסוק!
בכל דבר אפשר לטפל, גם בכיתה א'. גם בכיתה ב'. בעצם, בכל שלב.
אני רוצה להגיד משהו על המלצות של גננות.
הגננת לא יודעת מה קורה בבית ספר. היא יודעת מה קורה בגן, יכולה לתת לך חוות דעת איך הילד שלך בהשוואה לילדים אחרים בגן, אבל היא *לא* יכולה לנבא האם ילד יצליח בבית הספר או לא. היא לא מורה בבית הספר, לא חלק מהמערכת, לא יודעת בדיוק מה היכולת של בית הספר כיום להתמודד עם ילד לא בשל ואלו תוכניות יש.
הורים נוטים לקבל את חוות דעתה של הגננת באופן כמעט מוחלט, כי הרי היא גידלה כבר מאות או אלפי ילדים והיא בטח יודעת. לדעתי זו טעות. ההורים צריכים לבקש מהגננת נתונים לגבי התפקוד של הילד בגן, והסברים מדוע היא חושבת שהוא לא צריך לעלות, אבל צריכים להחליט בעצמם. מי שמכיר את הילד הכי טוב אלו ההורים ולא אף אחד אחר.
בלי להכיר את הגננת או את הילד שלך, יש לי ביקורת על גננת שממליצה לעשות מעשה חריג כל כך ושמחלישה אתכם ההורים.
אני הייתי ממליצה לכם ללכת לאבחונים דחוף עכשיו, גם פסיכו דידקטי, גם מוטורי, לא כדי להחליט לגבי השנה הבאה אלא כדי לבנות תוכנית עבורו שתחזק אותו במקומות בהם הוא חלש.
תאמיני בעצמך, תאמיני בילד שלך ותחפשי את התמיכה שתחזק אתכם ולא תחליש אתכם.
אגב, יש לי מצגת מעולה שהכינה מישהי מהשירות הפסיכולוגי על השארת ילדים הגן, מתי כדאי ומתי לא. אם תצרפי מייל אוכל לשלוח לך אותה.
|
תוכן התגובה:
|
