6/6/2011 14:08
|
אלמה
|
מאת:
|
ליאת, את חברה טובה מאוד - אך לעזור ממש לא תוכלי.
|
כותרת:
|
אוזן קשבת לחברתך זו עזרה אדירה, אני דווקא כן חושבת שדעתה של בת הזוג בנוגע לענייני ילודה צריכה להיות יותר משמעותית מזו של בעלה, פשוט משום שההריון ישפיע עליה בכל מובן - פיזית, רגשית, בחודשים הראשונים האישה היא המטפלת הכמעט בלעדית, ועוד לא דיברנו על קריירה אם יש.
אני כן חושבת שאם היא לא היתה רוצה, היא לא היתה מתעסקת בלמצוא סיבות. אני כן חושבת שכל ילד רק תורם למערכת המשפחתית והזוגית (תרומה חיובית!), אם רק מאפשרים לו. אם יש התנגדות גדולה של מי מהצדדים, זה גם יבוא לידי ביטוי. זה לא ענין מספרי, לפעמים גם נטל הילד האחד כבד מנשוא.
החברה שלך קודם כל צריכה להחליט בינה לבין עצמה (ופה איש מקצוע כן יוכל לכוון אותה). מוכנה או לא מוכנה? ומשם להמשיך הלאה (לדעתי, גם ריצוי בן הזוג זו סיבה טובה מאוד להביא ילד לעולם. בהנחה שידוע מה כרוך בגידול ילד, והבגרות של לקחת אחריות גם אם אין את הדגדוג בביציות שקודם להריון).
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|