26/6/2011 23:27
|
ריש
|
מאת:
|
בוודאי שצריך לטפל,
|
כותרת:
|
ואם את סומכת על המורה שתטפל זה הרבה יותר פשוט... לגבי החיזוקים לבתך - אפשר לבקש מהמורה לשוחח גם עימה. למורים יש הרבה מאוד השפעה בגילאים הללו (לפעמים יותר מלהורים, גם אם ההורים מאוד אסרטיבים;)). מניסיוני (עם בן ולא עם בת) כמה שפחות לעסוק בזה טוב וקל יותר לילד. לחזק כן, לא לבחון, לשאול ולהציף...
לגבי המחשבה שאולי יש משהו מעבר, יכול להיות שכן ויכול להיות שלא (ושזו "סתם" סקרנות אופיינית לגיל). דברים קורים בין ילדים כל הזמן (גם כשהבן שלי חטף מכות של ממש בכיתה א', לא חשבתי שהילד שהכה היה לא בסדר, הוא פשוט פרש לא נכון את המכה שקיבל מהסווטשרט שבני הניף, בגלל 'ענינים' משלו. הם היו חברים טובים לפני והיום הם שוב חברים מצויינים כאילו דבר לא אירע (היה הרבה יותר משמח אותי אילו היו משוחחים עימם מיידית אחרי האירוע, זה היה הדבר המרכזי שהרגיז אותי באותו אירוע...).
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|