29/6/2011 23:27
|
myalinea
|
מאת:
|
5- 4
|
כותרת:
|
רק רוצה ככה על רגל אחת להבהיר לך את השוני בין שתי השיטות כפי שאני רואה את זה. אצל הלוחשת - קודם כל היא מחנכת לשינה, בלילה כשהכי קשה לכולם, לי אף פעם אין סבלנות בשיט אחרי שמונה בערב, בטח לא כשמעורב בכי. זו הרי שיטת הרם הורד - בוכה -הרימי, נרגע - הניחי. עד שמתישים את הילד והוא הולך לישון. עם כל הקשיחות שלי בחינוך זה נשמע לי מזוויע ואין מצב שהייתי עומדת בזה אפילו לא 3 ימים... אני פועלת בשיטת ההתניה. על פבלוב שמעת? למה אמרתי רוטינה קבועה? כי אחרי כמה זמן הוא מתרגל שכשקוראים דברים מסוימים ברצף מסוים יש משהו קבוע שהולך לקרות. כשאת לוקחת אותו מהסלון, נותנת מוצץ, מחשיכה את החדר ואומרת שהולכים לישון אז הולכים לישון. ואם את שמה מוזיקה אז כשהוא ישמע את המוזיקה העיניים שלו כבר יתחילו להיסגר מעצמן. הרגל והתניה. ברוגע וסבלנות, ללא בכי, בכלל. וזה עובד. וזה אחלה. לדעתי כמובן. נשתמע בספטמבר:-)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|