נובעים מהרבה סיבות. החל מטראומה נקודתית- שורש שן שן חלב שנכנס כתוצאה מנפילה ופגע בשן הקבועה, וכלה במצב דחק בעת הווצרות השן. מצב דחק פרושו מחלה, אנמיה, חסר תזונתי כלשהו. כתם עלול והווצר גם מעודף פלואור (פלורוזיס דנטאלי). מצב די שכיח בעת האחרונה. וגם? עששת.
מה עושים? אם עששת, מסלקים את הרקמה הנגועה וסותמים בסתימה לבנה. אם לא, תלוי במידת ההפרעה האסטטית. ניתן לצפות מעט בחומר של סתימה לבנה, עם או בלי להסיר את ה"כתם", או לחכות לגיל מבוגר יותר ולעשות למינייט, כלומר ציפוי חרסינה דקיק אה-לה-הוליווד.
ולגבי ההיפנוזה, אני נתלית באילנות גבוהים. יו"ר הועדה המייעצת לשר הבריאות בנושא היפנוזה, וכן מהפנטים בכירים, מורשים להוראה מדעית של היפנוזה, טוענים כך כל הזמן. רק מה? מנסחי חוק ההיפנוזה (ביניהם אבי) לא לקחו בחשבון, שאפשר לקרוא למשהו בכמה שמות. הרפיה, NLP. הכל היפנוזה, רק בלי פיקוח.
|
תוכן התגובה:
|