13/9/2011 20:47
|
מאמוש
|
מאת:
|
אני נורא מפחדת לקבע כל מיני הרגלים שאח"כ קשה להיפטר מהם
|
כותרת:
|
למשל- כשעברנו לבית הזה הוא התרגל להרדם אצלנו כי אין לו טלויזיה בחדר. בהתחלה זה לא הפריע לי, אבל אח"כ בחופשים או בימי שישי כשהוא הולך לישון קצת יותר מאוחר, לא היתה לי את הפינה שלי. כבר לא יכולתי להיכנס למיטה שלי ולצפות בטלויזיה בשקט. עבדנו על זה הרבה זמן עד שהרגלנו אותו. הוא באמת ילד סופר רגיש ומעדיף לחלוק חדר עם אחיו בן ה4 למרות הפרשי הגילאים. הוא גם בוכה בקלות כל כך. כשהוא רק התחיל להתעורר בחופש, שכבתי לידו, אבל אחרי כמה דקות, הוא סירב להמשיך לבדו אלא התעקש שאשכב לידו. אין לי כוונה להביא אותו אלינו בלילה. אף אחד מילדיי לא קם בלילה והגיע אלינו וכל הסיטואציה מוזרה לנו מאוד ותמוהה. הוא ישן איתי במיטה וינק עד גיל שנה וחודשיים. מבחינתי זה מספיק. העניין הוא שזה משבש גם לי את הלילה כי יש לי שינה גרועה. לוקח לי אח"כ כל כך הרבה זמן להירדם ואני הופכת לעצבנית בעל כורחי. ולגבי לחצים למי ששאלה- הוא ילד מאוד אהוב בכיתתו בקרב חבריו ויש לו המון חברים, הלימודים באים לו בקלות. שעות אחה"צ מלאים בפעילויות ואין שינויים בחייו. אין לי בעיה להמשיך ולשכב לידו כשהוא מתעורר, אני מפחדת שזה יימשך ככה לנצח...נו, אתן יודעות למה אני מתכוונת. מפחדת שזה יהפוך להרגל רע.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|