ארנבונים בחצר - חובה לפחות שניים. אם לא רוצים להתעסק עם המלטות - עדיף שתי נקבות, עדיף צעירות. לדעתי עדיף עם פרווה קצרה. אם כן רוצים המלטות אז זה להודעה אחרת...
חובה מכלאה עם קרקעית בטון, אם הקרקעית תהיה אדמה הן יחפרו בה מחילות ויברחו אפילו בלי להתכוון... ולגדר בעץ – כל קורת עץ צמודה לחלוטין לקורה השכנה, לצבוע בצבע מונע כרסום ולהשגיח שאין בלאי. עוד אפשרות: גדר ברזל (ברזל ממש – לא חוטי ברזל) ולצפות ברשת לול. הם ברחנים אלופים – כל סדק מספיק להם לכן לא לחפף עם הגדר... גובה הגדר בערך גובה מותן. ניקיון: במטאטא גס, ומדי פעם שטיפה בצינור, לפני השטיפה לטאטא את הקש ולהוציא את הארנבונים, ולהחזיר רק כשיבש לגמרי. אבל אפשר גם בלי שטיפה. בקיץ אוהבים להשתרע על הבטון כדי להתקרר - מחזה די משעשע כמו כלב רובץ...
במכלאה להניח חתיכות עץ גדולות לשיוף השיניים. ליצור מחסות חשוכים, אפשר מלונה מרופדת בקש (נוח לניקוי – מסירים את הגג) ואפשר קופסאות עץ – כמו תיבות הטלה לתוכים אבל גדולות. הם נכנסים פנימה וגם עולים עליהן בקפיצה שזה יתרון. החסרון: קשות לניקוי. אפשר לבנות לבד תיבה מדיקט פשוט, מספיק 5 פאות (התחתית תהיה הבטון) ולנסר כמובן פתח לכניסה. לא לצבוע.
העשרה סביבתית: חתיכות גזע גדולות (לוודא שלא רעיל). מאוד אוהבים צינורות פלסטיק קשיח – הכי דומה למחילה, אם את צריכה מסיבה כלשהי להוציא את הארנבון מהצינור - להטות את הצינור בעדינות והוא כבר ייצא (או יחליק... לכן בעדינות). קופסאות קורנפלקס 750 גרם – מעולות, להוציא כשנספגות רטיבות כלומר כל יום, מקסימום יומיים. אפשר לגוון בכל ארגז או קופסה בגודל שמספיק לארנבון להצטופף בו (הם אוהבים להצטופף – כמו במחילות צרות וחשוכות).
חשוב שיהיה מחסה מגשם ושמש. לרפד בקש בפינות (סביר להניח שיהפכו אותן לשירותים... ואז זה סופג ומונע שלוליות) ובמקומות החשוכים, לא צריך לרפד את כל המכלאה. כשהקש טרי הם מנשנשים ממנו.
אוכל - כמויות לארנבון אחד ליום: חופן אספסת, חופן כופתיות מכרסמים, וחתיכת ירק (קישוא, גזר, קולרבי, כרוב...). פירות לא לתת וגם לא עגבניה. פינוק: לחם! ירקות אהובים: עלים (חסה פטרוזיליה כוסברה נענע...). עדיף להאכיל פעמיים ביום, למשל בבוקר מוקדם אספסת וחתיכת ירק ואחה"צ כופתיות וחתיכת ירק.
נוטות לקבל גרב (סוג של טפיל בעור) – רואים גירוד רב ופצע בעור. לקחת לוטרינר.
לא להרים באוזניים!! (זה כואב...) להרים באיסוף מהבטן כך שכל 4 הרגליים מונחות על הזרוע. אין מה לעשות – זו לא חיה שאוהבת חיבוקים, אבל בצורה כזאת פחות סיכוי לקפיצות פתע מהידיים לקרקע תוך כדי שריטות. אחיזה ע"י ילד – תמיד בישיבה על הקרקע. הכי נוח ישיבה מזרחית והארנבת מונחת בין הרגליים המשוכלות. ככל שתרגיש משהו מוצק תחת רגליה תהיה רגועה יותר. אם מתחילה להשתולל לא לאחוז בכוח – זה לא יעזור. פשוט לשחרר.
משהו מגניב: אם מניחים אותן על הגב בצורה מסויימת הן קופאות לגמרי ולא זזות! אם יש דלקת עיניים למשל אז נוח מאוד לעשות את זה כדי לטפל.
איך תזהי סטרט אקוטי – כמובן אם רצים אחריהן הן פשוט בורחות, אבל אם הן מבוהלות מסיבה אחרת (שלא תמיד תדעי מהי) הן נצמדות לקרקע וטופחות ברגל האחורית על האדמה, כשזה נעשה על בטון ממש שומעים קול טפיחה, הרגל האחורית חזקה ביותר (יכולה לשאת את כל משקל הגוף כשהן נעמדות עם ה"ידיים" באויר לרחרח) והן למעשה דורכות על חצי הרגל (ולא רק על כף הרגל כמונו או על האצבעות כמו כלב) לכן זהו רעש די חזק. אין הרבה מה לעשות, רק להניח להן לנפשן. סטרס כרוני – לא אוכלות, לא פעילות, מתגרדות הרבה, נושכות את עצמן, לקחת לוטרינר.
אקזוטיקה לסיום: לפעמים הן אוכלות מהגללים של עצמן – זה בסדר.
מצטערת על האורך...זהו :)
|
תוכן התגובה:
|