לא אוכלת כלום אצל אחרים , גם אם זה היה אוכל שאני כן אוכלת. אולי כי נגעלתי לאכול בבתים אחרים , אולי כי התביישתי. תמיד היה מביך אותי העניין עם האוכל , והעדפתי להישאר רעבה ולאכול ממתק אחר כך. יכול להיות שבתך הרגישה לא נוח לאכול שם ולכן לא אכלה ? זה גם לא נעים לקבקש לחם עם חמאה כשכולם אוכלים ארוחה בשרית ליד השולחן...
לדעתי לא לעשות מזה סיפור ולתת לה להתמודד בעצמה עם עניין האוכל. אני הייתי בעיתית באוכל (עד היום אגב) , ולא סבלתי שהכריחו אותי לאכול במקומות שהם לא הבית שלי, וכל מה שהציעו לי כחלופה סירבתי מתוך אי נעימות בדרך כלל.
|
תוכן התגובה:
|