אינני מומחית בהיבט הקנייני-נדל"ני אבל -
יש דרכים להפחית את הסיכון שכרוך בסיטואציה הזאת:1. לעשות הסכם בין כולכם שמגדיר בדיוק את מצב הזכויות בדירות. 2. לרשום "הערת אזהרה" ברישום בטאבו שמגדיר את מצב הזכויות או לפחות שכותב שלא ניתן למכור/ לשעבד את הדירות ללא הסכמת כל אחד מכם (את ובן זוגך).
עם זאת, גם צעדים אלה הם לא זהים למצב שהדירה רשומה על שמכם, שכן זה מקנה לכם זכויות חוזיות מול חמייך ולא זכויות קנייניות. יש מצבים שיש לכך השלכות, למשל כאשר לבעל הזכויות הקנייניות חובות לאחרים, שאז זכותם עשויה לגבור.. צריך גם לחשוב לא רק על מצב של חו"ח גירושין אלא חו"ח מקרה מוות של בן הזוג ו/או של החמים (שאז יורשים עשויים להעלות טענות לגבי זכויותיהם בדירה).
בשורה התחתונה - זה לא מצב בריא. לדעתי, עדיף להימנע מכך למרות החסכון הכספי הכרוך בעניין. אני חושבת שזה לגיטימי מאד לאמר שמשפטית מכל מיני בחינות בטוח יותר שבית המגורים המשותף וארוך הטווח יהיה רשום על שם שניכם וגם מבחינה רגשית. בכל מקרה אל תעשי זאת בלי ייעוץ משפטי ונקיטת אמצעי זהירות.
|
תוכן התגובה:
|
