קשה מאד לדעת מה בדיוק הדרך המתאימה לילד ולסיטואציה. אני מסכימה עם רונה, אבל עוד יותר עם דפלול. ההעדפה הראשונה שלי היא תמיד לנסות ולגרום לילדי להתמוד ולסייע להם בהתמודדות שלהם. לא להתמודד בשבילם, כי לדעתי זה מסרס, זה מחליש וזה מראה גם לחבר וגם לבנך שהוא אכן חלש, חושש מההתמודדות מול החבר וכו'. הייתי מעדיפה לעשות עם הבן שיחות ולנסות ולהביא לסיטואציה שבה הוא עומד על שלו במקום שנח לו ובו אני יכולה (אבל לא מתערבת) לסייע. הייתי גם אולי מדברת עם האמא של הילד, כי אם זה יבוא גם ממנה, עדיף על פני שיבוא ממני - על תקן "אמא תרנגולת מגוננת".
|
תוכן התגובה:
|