|
3/11/2011 23:31
|
ריש
|
מאת:
|
|
התיוג, הרווח וההפסד.
|
כותרת:
|
נתחיל מזה שבאמת הסיכוי להתקבל אינו גבוה. הוא הופך להיות מאתגר יותר במרכז הארץ (כי המיון הוא יחסי לאזור בו נבחנים, עם העדפה מתקנת מבחינת ההקצאות לתכניות המחוננים ביחס למצטיינים בפריפריה). אם באמת חשקה נפשך במחונן בערד או באילת סיכויו טובים יותר להתקבל לתוכניות הללו... הסיכוי לעבור הוא קטן 1:100...והציפיה צריכה להיות בהתאם (אנחנו בכלל לא היינו בטוחים שהוא יעבור וכך גם הבהרנו לו). לגבי האיתור המוקדם, תלוי כמובן מה עושים עם האיתור - אבל לדעתי יש מקרים שבהם כדאי לאתר אפילו קודם לכן בכדי שתהיה סיבה ליצור התאמות ספציפיות לילד שפשוט לא מתאים לקצב הכיתה (בדיוק כמו באיתור לקויות למידה...)
הרווח - יום אוויר בשבוע. לילד שאין מה לעשות בכיתה מבחינה לימודית - זו הצלה, לא פחות. לחלק מהילדים זו הזדמנות מאוד משמעותית חברתית (כשאין להם שפה משותפת עם חבריהם לכיתה בביה"ס הרגיל).
ההפסד? הרבה פעמים בתי הספר לא מתחשבים בתלמידים וקובעים אירועים חברתיים, תרבותיים או תחרויות כיתתיות ביום הקבוע המרכז המחוננים וזה מבעאס (לפחות את הבן שלי).
אגב, זה בכלל לא חינמי. העלות דומה לחוג לא זול במיוחד (על 8 חודשי פעילות כ2000 ש"ח). לילדים שפוקדים את תכנית אחה"צ מתווספת הוצאה על נסיעה למרכז וחזרה ממנו (או התארגנות עצמית שמשמעותה עלות נוספת וזמן). חלק לא קטן מהילדים שהתקבלו לתכנית אחה"צ בוחרים לא ללכת מסיבות שונות (זמן, לוגיסטיקה, חוגים אחרים שמתנגשים עם יום הפעילות ועלויות) - כך שבתכניות הבוקר יש לעיתים פי 2 ילדים מבתכניות אחה"צ למרות שטכנית זה היה אמור להיות ההפך...
ולגבי הקביעה שמחוננים יכולים להיות מהנדסים שיעשו הרבה כסף ויהיו משויכים לארגון המדוכאים עלי אדמות; אני חושבת שאיזון זו מילת המפתח, אחריה מגיעה המילה אחריות... כל אחד אחראי לגורלו ולאושרו. היכולת הגבוהה לא בהכרח פוגמת ביכולת לבחור להיות מאושר. אגב האינטליגנציה לבדה אינה מנבאת הצלחה, שביעות רצון או אושר. יש מגה-מחוננים שלא עשו דבר משמעותי בחייהם...(שוב איזון ואחריות...)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
