פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

15/11/2011 21:22 אנונימית מאת: מה בעצם אתן אומרות? שאין סיכוי, לבוא בלי תקווה, בלי ציפיות - קצת מפתיע האמת כותרת: שהרי אם הייתי כותבת על יחסיי עם בעלי כן הייתן מרגישות שיש סיכוי, שאפשר להציל את היחסים וכו'. אז למה כאן הגישה שלי צריכה להיות "אי אפשר לשנות רגשות או מחשבות של אנשים"? למה אני צריכה להרים ידיים? אני מצטערת אם אני נשמעת "כועסת" זה ממש לא, אני פשוט כועסת ומוטרדת מהסיטואציה. לא יודעת אם הייתי ברורה אבל המטרה של המפגש ושל שיפור היחסים הם לא בשבילי אלא בשביל שני הצדדים (ברור שגם אני סובלת מזה) שכבר לא יכולים לשאת את המצב. אמנם המוטיבציה של כל אחד מהם שונה, כל אחד בדרכו אבל בהחלט הם לא רוצים שהמצב יישאר כך. אז זה לא שאני יכולה להחליט שאני לא מצפה וזהו. זה חייב להיפתר ואני דווקא מאמינה שאם פעם אחת אחרי 10 שנים, כל אחד יקשיב לשני ויבין שגם השני מרגיש, כועס וכו' אולי משהו יקרה? תוכן התגובה: תגובות נוספות 14/11/2011  15:14 אני לא סאלי אבל - תיתי רופאת שיניים 14/11/2011  21:00 אני גם חושבת שאת שמה את עצמך בין הפטיש לסדן - אביבית 14/11/2011  21:13 עוד כמה שאלות לעונות - אנונימית 14/11/2011  22:11 מה את היית רוצה שיקרה? - אפי 14/11/2011  23:10 תורידי ציפיות.... הם לא יהיו ידידי נפש אחרי הפגישה הזאת.... - דפלול 14/11/2011  23:30 לא פשוט - סאלי תדמור 15/11/2011  00:27 דף חדש - אביבית 15/11/2011  12:08 אני חושבת - רונה 15/11/2011  14:54 כמה מחשבות... - אם הבנות 15/11/2011  15:37 לא מבינה בנושא יותר מדי אך ממה שכתבת - תמרה 15/11/2011  22:01 נתת דוגמה מצוינת! - דפלול 15/11/2011  22:24 בואי ספרי קצת יותר - סאלי תדמור 15/11/2011  23:30 אני דווקא מאמינה גדולה בכך ששיחות והקשבה הדדית יכולות להביא לשינוי ביחסים, אבל - אביבית

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש