זה מה שהרגשתי מההודעה שלך: שאת חסרת אונים ומפחדת ממנו. ולכן את פשוט לא מסוגלת לשים לו שום גבולות. אספר לך על גיסתי: יש לה 3 ילדים. היא חד הורית. שני בנים גדולים ביסודי ובת קטנה בגן. האמצעי תמיד גורר רגליים בבוקר, לא מתארגן, לא מלבד, לא עומד בזמנים, כל דבר מזכירים 700 פעם. כמו אצל רובנו :-) פשוט נמאס לה מזה. היא נתנה התראה לילד (אז בכתה ד') שאם זה ימשיך, היא לא תנג'ס יותר, אלא פשוט תשלח אותו לבית הספר כפי שהוא, כולל עם פיג'מה. כמובן שהאיום שלה לא נלקח ברצינות. ולכן יומיים אחר כך הילד, שלא שעה לאיומים אכן הלך לבית הספר עם... פיג'מה (טרנינג פיג'מתי שכזה)!!! זו היתה הפעם האחרונה שהיה צריך להזכיר לו איך וכמה להתארגן בבוקר (-: הוא ואנחנו תמיד מתבדחים על המאורע הזה, אבל יש בו הרבה כדי ללמד.וא, גיסתי איננה אם קשוחה כלל וכלל, וגם היא מתקשה לשים גבולות - כמו כולנו. זה מאבק יומיומי, ולא מנצחים אותו בזבנג וגמרנו...
|
תוכן התגובה:
|