קודם כל קבלי חיבוק גדול. את בוודאי נמצאת במצב מאוד לא קל, מדכא, עצוב ובודד. כמובן שלא אוכל לתת לך עצה מה כדאי או צריך לעשות. רק יכולה להגיד לך שבעיני צריך ללכת אחרי הלב ולא אחרי מה ש"צריך" "ראוי" או "נכון". כל זה כמובן אם הגעת למסקנה שהאהבה, תשוקה והערכה לא יחזרו, שאין שום סיכוי שיחזרו. אם את חושבת שיש סיכוי כלשהו, גם אם בעקבות עבודה קשה, זה משהו אחר, שווה להישאר ולנסות. להישאר בשביל הילדים נראה לי לא נכון לא בשבילך ולא בשביל הילדים. איזה מסר את בעצם מעבירה להם? למה את חושבת שזה נכון להם? חוץ מכמובן זה שהוריהם ביחד.. שווה בעיני לבדוק עם עצמך (בטיפול למשל) אם תחושותייך באמת סופיות. שיהיה לך בהצלחה. ודרך אגב, דבר נוסף שרציתי להוסיף הוא שהתשובה לשאלה האם מרגישים הערכה, אהבה ותשוקה יכולה להשתנות בין תקופה לתקופה אצל אותה אישה (כלומר השינוי הוא לא רק בין אישה לאישה).
|
תוכן התגובה:
|