במקלחת (שם אני חושבת על כל הדברים החשובים...).
אנסה לשתף אותך במומחיות האמתית שלי (שהיא לא תחפושות!!!): איך לראות בכל מצב מכל סוג את חצי (או שמינית) הכוס המלאה.
גם בתי הגדולה מאובחנת, אם כי ללא צורף בטיפול תרופתי. לא אומר לך שזה קל - זה איננו קל כלל וכלל. זה מצריך הרבה מאד מאד משאבים מצדה ומצידנו. החלק של חצי הכוס המלאה בעכל העניין הוא שהיא מלאת מוטיבציה ומאד הישגית ותחרותית. זה מאפשר לה ולנו לעשות מאמצים גדולים כדי להתגבר על הקושי ולעבוד קשה ביחד כדי להגיע לתוצאות. המוטיבציה שלה להצליח תופסת מקום מרכזי מאד בהוויה שלה ושלנו.
כמובן שבדרך יש כל מיני קלישאות שיש לנפץ, למשל הקלישאה שאם תעבוד קשה תמיד תצליח. אז זהו - שלא. לפעמים היא תעבוד קשה, והמגבלות שלה ימנעו ממנה להצליח או להצליח כמו שהמאמץ שלה היה מצדיק. ככה זה. זה גם שיעור חשוב מאד בשבילי על מגבלות. אבל בשום פנים ואופן הADHD אינו מגדיר אותה או מאפיין אותה, כאדם. לא מזמן הקראתי לבתי מאמר על כך שאנשים שיש להם ADHD הם אנשים מאד יצירתיים ושגדולי הממציאים, המוסיקאים והאמנים היום עם ADHD.
הדבר שבעצם רציתי לספר וסתם בירברתי את המגילה למעלה, הוא שלפני כמה שבועות החלה בתי להשתתף בניסוי קליני לילדים עם ADHD בו היא נדרשת להתאמן בתוכנת מחשב מיוחדת שאמורה לשפר מאד את התפקוד שלה ו"לאמן" את תפקודי המוח שלה. אחרי כמה אימונים כאלה בשבוע (היא לבד מול המחשב לחצי שעה של מטלות סופר חוזרות על עצמן ומשעממות בכוונה) היא אמרה לי לפני כמה ימים: "אמא, יכול להיות שהתוכנה תרפא לי את בעיית הקשב וריכוז?" שאלתי אותה למה היא שואלת את זה (האמת, כדי להרוויח זמן, לא היתה לי תשובה מן המוכן). אז היא השיבה: "כי אי לא רוצה לרפא את כל עניין הקשב והריכוז, כי אז אני יכולה לאבד גם את כל היצירתיות שלי וגם את כל הקפיציות שלי, שאני מאד אוהבת אותן, ואולי אני גם כבר לא אהיה כל כך טובה יותר בספורט וריקוד". עניתי לה שהתוכנה רק תעזור לה להתמודד טוב יותר עם הסחות דעת שמפריעות לה ותאפשר לה להתרכז כשהיא תרצה בכך, ממש כמו שהיא מאמנת שרירים בבלט בגוף, התוכנה מאמנת לה את השרירים במוח.
אני מציעה לכם לקחת אחריות על הקושי של בנך, שהוא לא רק קושי אלא גם חלק ממה שהוא וממי שהוא. תרפדי אותו היטב עם מסגרת טובה ושגרתית שקל יותר לתפקד בה, עם עזרה בשיעורים ובמקצועות שיהיו קשים לו יותר (רצוי לבדוק צורך בהוראה מתקנת) ובכלל - מאד חשוב להיות עם יד על הדופק ולהשגיח על כל תנודה בתפקוד בלימודים. ובעיקר - להתרגל למצב. הוא לא כזה גרוע. ולאהוב אותו ולהיות קצת יותר סלחנית כלפי עצמך...
|
תוכן התגובה:
|
