היה לי להמליץ לך על אופטומטריסט ילדים מעולה, אבל ברעננה...
אז ככה - יפתי סוננה כבר בגן עם קוצר רואי בשתי העיניים, ולא התפלאתי כי אני עם קוצר רציני מילדות. בכל זאת חיכיתי עד כיתה א', ובאמת בכיתה א' הפריע לה שהיא לא רואה את הלוח. הלכנו לרופא א' - שבדק תוך שתי שניות וקבע מספר לא מבוטל. החלטתי שהוא בדק בצורה חפיפה מדי, אז הלכנו לרופא יותר ידוע ויותר נחשב, שהכניס לה טיפות להרחבת האישונים ובדק ללא בדיקה בכלל - *רק* באמצעות המכונה שמודדת. גם זה לא מצא חן בעיני, כיוון שלא התייחס למה היא רואה ומה היא אומרת שהיא רואה, כמו בבדיקה קונבנציונלית, אלא רק מה הכונה מראה. רגב פה, יצא מספר כפול מהקודם! לי היה ברור שזה שטויות, אילו היה לה מספר כזה גבוה היתה נתקעת בעמודים וכו'. הלכתי איתה לאופטומטריסט ילדים מומחה ברעננה -אני גרה בת"א- (רופאי עיניים מבי"ח מאיר מפנים ילדים רק אליו). הוא עשה בדיקה מקיפה מאוד, החל מלבקש ממנה לצייר ולכתוב כדי לראות איך היא מתקדת, שלאחר מכן הרבה בדיקות שונות שכל אחת בודקת עניין אחר, סך הכל בדיקה מאוד ארוכה ויסודית תוך הגישה הכי ידידותית שיכולה להיות (לעומת הרופאים, בכלל.....) בסוף יצא מספר בין רופא א' לרופא ב' עם המלצה להרכיב משקפיים רק לרחוק (לעמת הרופאים שטענו שבכל שעות הערות), לא כל הזמן - כדי לעכב את גדילת המספר. מאז חל]ו כמה חודשים והילדה מסתדרת יופי - משקפיים ללוח, לסרטים והצגות, ובלי כשהיא כותבת, משחקת מקרוב וכו'. ואני רגועה שלא הלבשנו עליה מספר גדול עליה. פייר- נראה לי ששווה להגיע אליו אפילו מהדרום...
|
תוכן התגובה:
|