שלום לך אשה יקרה,
מה שקורה במקרה כזה, אני מרשה לעצמי לנחש (במסקנה מעצמי...), הוא שאת בהצפה רגשית. את כועסת, את נפגעת, את מתוסכלת, את מתיאשת... אפשר לומר במידה מסוימת שאת לא שם. רק ההצפה הרגשית שם. את לא שם עם האהבה שלך, עם ההגיון שלך, עם האמהות שלך. למעשה את כמו ילדה במצב הזה. צועקת ומסלקת את מי שאת לא רוצה שיהיה. זו לא ביקורת - אנחנו כולנו ככה כאשר דברים לא עובדים היטב סביבנו. לפעמים זה צעקות גלויות, ולפעמים זו התנהגות אחרת (שתיקה), אבל באותו סגנון שבעצם אנחנו לא נוכחות ממש. אנחנו לא שם. אם את היית שם, האמא הנפלאה שאת, זה לא היה נראה ככה.
התפיסה שלי היא ש - 90% הוא בידיים שלנו, האמהות. הילדים משנים את ההתנהגות שלהם כמעט בן רגע כשאנחנו משתנות. מכירה את זה? כשאת במיטבך, אני חושבת שהוא לא מתנהג ככה.
עד הגיל שלנו חלק מאיתנו כבר מצאנו שיטות תמיכה (בנו) שאנחנו אוהבות ושעוזרות לנו. ואם יש לך משהו כזה, אני חושבת שכדאי להשתמש בו. משהו שיעזור לך לעבור תהליך מחזק וככה תצאו מזה שניכם, ותחזרו לאהבה שללא ספק יש לכם מתחת לכל זה. אם אין לך משהו כזה, מציעה לך לשקול "התמקדות".
שלושה דברים שאולי יעניינו אותך:
על כעס (בהורות, בזוגיות): האם הוא מכוון כלפינו? http://tadmor.biz/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9B%D7%A2%D7%A1-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%9F-%D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%95
על התפרצויות רגשיות של ילדים (חושבת שתמצאי את עצמך כאן): האם זה עניין של גבולות? http://tadmor.biz/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA
ואחרון חביב למי שעוד פה, קטע לא קשור אבל חלקכן מכירות אותי ובטח תיהנו. על מסקנות אישיות שלי מתחרות התעמלות הקרקע של ביתי הבכורה, גם היא בת 9 שמתחילה לצעוד את צעדיה העצמאיים בעולם (עם תמונות :): http://tadmor.biz/%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%97%D7%96%D7%99%D7%AA
בברכה חמה,
סאלי
|
תוכן התגובה:
|
