נשמע מאיך שאת מתארת את הדברים, שאם המצב היה הפוך, והוא היה מתייחס כפי שהוא מתייחס לבת לבן וההיפך, לא היתה לא בעיה. אני חושבת שכל המטען שאת שמה על הנושא שנוגע לציפיות שלך ליחסים מסוימים בין אב לבתו לעומת היחסים בין אב לבנו הוא לא רלוונטי, ההתייחסות צריכה להיות האם יש בעיה ביחסים עם אחד הילדים ללא קשר למין. הציפיה שתהיה אהבה "עיוורת" בין אב לבת לעומת היחס לבן בנויה מכל מיני מיתוסים ולא קשורה למציאות וגם לא למה שרצוי שיהיה. ברמה העניינית, יש פה כמה כיוונים. קודם כל, באופן טבעי, קל יותר לאהוב בצורה לא מסויגת ילד בן שנתיים, שעדיין יותר מתמסר ופחות בודק גבולות מילד מבן ארבע שמאתגר יותר. מעבר לכך, יש עניין של דינמיקה מסוימת בין ילד להורה, והרבה פעמים להורה לא קל עם ילד מסוים בגלל שהאישיות שלהם מתנגשת או בגלל שהילד נוגע במשהו לא פתור אצלו.את לא מתארת משהו בעייתי במיוחד בקשר ביניהם, אלא רק שבאופן יחסי פחות "חלק" מאשר הקשר עם הבן, אבל ההשוואה לא בהכרח רלוונטית. בלי קשר ה דבר שאפשר לדבר עליו ולעבוד עליו
|
תוכן התגובה:
|
