12/4/2012 21:56
|
Masha
|
מאת:
|
לימורית וגברת כלניות
|
כותרת:
|
קודם כל מי שהסית את הדיון לימין או שמאל הן האנונימיות למניהם שקבעו מייד שאני, חני, ענת וריש הם שמאל קיצוני. מי אמר את זה בכלל? מי שהחליט שלדאוג למצבם של הפליטים היא נחלת השמאל זאת "השמאלנית האמיתית" שברור לכולנו מה הנטיות הפוליטיות שלה.
שנית, אנשי המאבק החברתי דווקא הקימו אוהלים לפליטים, אחד ענק בגינת לוינסקי שפורק אחרי כמה שבועות על ידי העירייה, ועוד כמה בגנים אחרים, הם גם אספו שקי שינה ושמכות בחודשי החורף הקרים. וכן, אלא הם בדיוק אותם האנשים שהיו חלק מהמאבק בקייץ האחרון.
והם (וגם אני) גם יצאו להפגנות נגד הגזענות, למען מצבם של האתיופים, הבדואים וערבי ישראל. תרשי לי לא לצאת להפגנות למען הציבור החרידי, שפשוט הרבה יותר טוב בזה ממני וגם יזרוק עלי אבנים אם אעיז להתקרב לשכונה שלהם (אני קיבלתי אבן בגב כשהייתי עולה חדשה תמימה שהגיע בפעם הראשונה לירושלים והעיזה לטעות בדרך ולהכנס לרחוב "שלהם"). ובהפגנות של הקייץ הקודם נשמעו סוף סוף גם קולות של האנשים שאת, לימורית, מדברת עליהם - בהפגנה בכיכר רבין, אחת אחרי השני נאמו: ערבי, חרדי ואם יהודיה חד הורית החייה בפריפרייה עם 3 ילדים ברחוב.
ולגבי הלינק שכלנית הביאה, שבאמת מאד מעניין אבל לא מאד אקטואלי, כי הוא נכתב ב2009, זאת אומרת שהמחקר נעשה ב2007-8. מצב המדינות שמהם הפליטים מגיעים, מצבם, ומדיניות ישראל ומדינות האיזור (כולל מצריים) לגבי איך לנוהג בהם השתנו מאד מאז. וגם הדעות הפוליטיות של הכותב ידועות היטב וגורמות לי להסתכל על המאמר זה (כמו גם על כל דבר אחר שאני קוראת) במבט ביקורתי.
ורק שיהיה ברור שאני (וגם אנשים אחרים שחושבים כמוני) לא חושבים שישראל צריכה לפתוח את שעריה לכל מדוכאי העולם, אבל אנחנו כן חייבים לנוהג באנשים האלה בכבוד והומניות.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|