לא יודעת איך עושים סי טי ראש בדיוק אבל כשבתי היתה צריכה לעבור מיפוי עצמות, והיא היתה בת 4.5 באותו הזמן, עשינו מזה משחק הפסלים ולאף אחד אסור היה לזוז. אנחנו עמדנו סביבה וגם לנו אסור היה לזוז. סבתא נפסלה ראשונה, ואז אבא וגם אני נפסלתי ורק היא ניצחה את כולם. זה גם גרם לזמן לעבור מהר (היינו צריכים לעבור את זה פעמיים...) וגם היה לה יחסית נחמד (יחסית לזה שהיא היתה בבית חולים עם כאבים איומים ברגל וחוסר יכולת לזוז כמעט). גם אמרנו לה שזה יהיה כמו חללית - מה שבאמת היה. ההזרקה של החומר לא היתה בעייתית כי כבר לקחו לה דמים קודם וכו' אז היה כזה פרפר פתוח ביד. אמנם הילדה שלך יותר גדולה אבל עדין מספיק קטנה למשחקים. היא ידעה שעושים לה בדיקות - זה לא שניסינו למכור לה שהולכים לגן שעשועים מיוחד בבית חולים או משהו כזה, אבל פשוט לקחנו את הצד החווייתי ומתחנו כמה שאפשר. אני מבינה את המתח שלך אבל לא נותר אלא קצת להדחיק, קצת להסיח את הדעת, ובעיקר להתפלל ולקוות לטוב. בסופו של דבר לרוב הבעיות שמוצאים יש פתרון.
|
תוכן התגובה:
|