תראי, ברור לי שרוצים אותי לתפקיד, אחרת לא הייתי מגיעה עד הלום, וברור ששכר זה מו"מ. הבעיה היא שבכל זאת אני די מפחדת לבקש משהו שיראה להם גרידי ושזה יהרוס. אני עובדת במקום אחר, המשרה הזאת היא לא ממש קידום, אלא משהו קצת אחר. הים אני סמנכלית בחברה קטנה, והתפקיד החדש הוא בחברה ענקית בה אהיה פחות בכירה ברמת החברה כולה אבל אחראית על משהו הרבה הרבה יותר גדול.
לא שאלו אותי כמה אני מרוויחה היום. האמת שאני מקווה גם שלא ישאלו, כי היום אני מרוויחה יחסית מעט כי לחברה אין הרבה כסף. לא הייתי רוצה שזה יגדיר את הגבול התחתון, כי שווי השוק שלי גבוה ממה שאני מרוויחה היום.
ובקשר למה שאמרו לי שהציעו לפני שנתיים: האם בהכרח צריכה חהיות עליה מלפני שנתיים? כי אולי את מה שהציעו אז, מתכננים להציע לי גם היום? אולי אפילו פחות? בעיקרון אותו סכום שאמרו לי שהציעו לפני שנתיים הוא סביר בעיני. אשמח ל-3000 יותר מזה, אבל אני מוכנה לרדת גם לאותו מספר בדיוק. האם זה טעות בעיניך? כלומר, נראה לך שלדוגמא 20 אלף לפני שנתיים מקביל ל-22 היום? עליה של 10%? ואז עלי לבקש 25 ולרדת ל-22?
ובקשר למכונית, למה את מתכוונת שזה לא כלכלי? אם אני משלמת רק מס על שווי שימוש, זה נראה לי מאוד כלכלי. אלא אם כן אני מפספסת משהו. בהנחה שזה בנוסף למשכורת סבירה, אז זה כמו עוד 3000 לברוטו. זה נראה לך סביר לבקש מכונית כבר בהתחלה, או שזה משהו שנותנים רק בשלב מתקדם יותר?
מנסיונך, עד כמה מעריכים עובד שיודע לבקש שכר גבוה ומרגיש שהוא שווה את זה, או שזה נתפס כחמדנות?
|
תוכן התגובה:
|