אם תראי לנגד עינייך את דמותו של בנך, כפוף. את ההשוואה שהוא עושה בינו לבין אחרים ומרגיש למטה, אני בטוחה שזה יפתח את ליבך אליו ותרגישי שזה מכביד עליו. במקום לחזק אותו זה מחליש אותי.
אני מניחה שבהתחלה הרגל של לדרוש ישתלט שוב ושוב, כוחם של הרגלים, אבל גם אם כבר יצאו המילים מהפה, אפשר אחר כל גם להגיד מילים מרככות ומעודדות וגם מותר להודות לפעמים שטועים.
ועם הזמן האוטומט של לדרוש יהיה יותר בהכרה ותוכלי להחליף את המילים של דרישה במילים של חיזוק. להגיד מה חשוב לך אבל גם לתת לו את החופש שלו ללמוד, להכיר את היכולות שלו ואת הרצונות שלו :)
|
תוכן התגובה:
|