ראיתי כבר הרבה סוגי דינמיקה בין הורים לילד, ולצערי "ניגשתי" או "לא ניגשתי" זה לא מספיק. ראיתי הורים שכאילו כל חייהם כרוכים סביב הילד, משקיעים בו את כל זמנם ומרצם - אבל לא רואים את הילד באמת, אלא רואים את עצמם, או את מי שהם רוצים שהוא יהיה, ואז הוא מרגיש בלתי-נראה גם אם מתעסקים איתו כל היום. וראיתי הורים מאוד עסוקים שבזמן הקצר שיש להם עם ילדיהם הם מעניקים להם תחושת אהבה ללא תנאי, קשר אמיתי ועמוק. אני מסכימה שהסרטון מטריד, ולו רק כי הוא מעלה שאלות רבות כמו עד כמה אני באמת רואה את הילד שלי ויודעת מה עובר עליו? כשהייתי ילדה, מה שההורים שלי ידעו עליי הסתכם בכמעט כלום, לתחושתי. אני מנסה לעשות דברים אחרת עם הילדים שלי... אבל בזה אני מסכימה עם רונה, שאפשר רק לעשות את הכי טוב שאתה יכול באותה נקודה בזמן.
|
תוכן התגובה:
|
