מה שעולה לי כרגע זה שניים (עם אקשן): תפוס את הדרקון ותפוס נוצה. (עד עכשיו לא שמתי לב לדימיון בשם). שניהם סוג של משחק זיכרון לא שגרתי. שניהם הלכו אצלנו יותר מיתר אלפי משחקי הקופסה המונחים בארון כאבן שאין לה.. אני גם מחבבת את "סייסטה", שגם הוא, איך לא, סוג של משחק זיכרון. עוד אחד שמתאים גם לקטנים יותר - פיל וחתול בהרפתקה במסלול. חביב אם כי אין הרבה מה להפעיל את הראש. ואם עסקינן במשחקי מסלול וקוביה, אז סולמות וחבלים הותיק והאהוב. חייבת לציין בצער כי הותיקים והחדשים, המדליקים והפחות מדליקים, וכל היתר, מפסידים בגדול לאייפד, ויוצאים להתאוורר רק לכבוד מצבי רוח נדירים ביותר.
|
תוכן התגובה:
|