אנחנו לא בבית עד 17:00, וכל החוגים של בת ה- 8 הם בשעות שאחר הלימודים, ולא על חשבון הזמן המשותף שלנו. האלטרנטיבה היא עוד שעה של רביצה לבד (או עם אחותה) בבית מול הטלביזיה. לא אומרת שלא מדובר בחוגים איכותיים, לפחות ברובם. אני מרגישה שאצלי זמן הוא האילוץ העיקרי, ואם הייתי צריכה להסיע אליהם בשעות אחה"צ המעטות שנותרות לי אחרי העבודה לא הייתי עומדת בזה ומספרם היה פוחת משמעותית.
החוגים של בת ה - 11 הם משהו אחר וקשורים באופן ישיר לצרכים הספציפיים שלה (כפי שהם בעיניי לפחות), יש להם חשיבות רבה ותרומה רבה, והזמן הוא לא פונקציה בכלל.
|
תוכן התגובה:
|