זה היה 20 שנה אחרי סיום התיכון. מה שהבנתי בדיעבד היה שכולם מתרגשים, כולם מגיעים עם אנרגיות טובות, יש הרבה חיבוקים. אנשים שלא היו בקשר טוב זה עם זה, פשוט התעלמו זה מזה בחינניות. אם את חוששת שמישהו "יסגור איתך חשבון" על אירוע בעבר, רוב הסיכויים שזה לא יקרה, משהו מתפוגג ברגע שנפגשים פנים אל פנים, רואים איך הנערים והנערות התבגרו (שלא לומר, הזדקנו קצת, טוב - בגיל 37/38 זה לא ממש הזדקנו ובכל זאת) והרבה משקעים פשוט נעלמים. אחרי שחזרתי מהפגישה הייתי כל כך נרגשת, עם אדרנלין כל כך גבוה, עד שלקח לי זמן רב להירדם. בבוקר התעוררתי וראיתי שמייקל ג'קסון מת, האייטיז נגמרו סופית :)
|
תוכן התגובה:
|