בכיתה ב' הגיע ילד אלים מאוד והלימודים פשוט לא התנהלו. עמדנו חברי הוועד הכיתתי וההורים על רגליים אחוריות. התחלנו במפגשים שבהם החלטנו מה אנחנו רוצים מבית הספר. פניונ למפקחת של משרד החינוך, לאחראים על החינוך ביישוב וגם לראש המועצה. הועברו מכתבים לכל הגורמים הרלוונטיים, איימנו בהשבתה וכמובן פעלנו יחד עם צוות בית הספר. ביקשנו חונכת צמודה לאותו ילד ולא היה תקציב. לבסוף אחרי שפנינו גם לתקשורת המקומית ביישוב ואחרי הרבה כאב ראש, השגנו חונכת בתקצוב המועצה. החונכת ישבה עם הילד כל היום במהלך הלימודים ובהפסקות. הילד גם קיבל עזרה מהשירות הפסיכולוגי, יועצת בית הספר, מטפלת באומנויות והיום בכיתה ה', הוא נרגע. כבר לא אלים. בטח לא הילד המושלם, אבל בהחלט מאפשר למידה ללא סכנה כלשהי.
|
תוכן התגובה:
|