מקווה שלא יעצבן אותך מה שאכתוב כי לא כולם מתחברים. זה באמת מלחיץ ובעיקר כשאת חוששת שתהיה דומה לך בהקשר הזה, אבל כמו ברוב הדברים עם ילדים- לחץ שלנו רק מחריף דברים וגם אם אנחנו משתדלים לא להעביר אותו הלאה הוא עובר בגדול. אז טוב מאוד שאת מחפשת ייעוץ, אני לא יודעת להמליץ.
ההצעה שלי שעלולה לעצבן היא לדבר איתה על זה- למה את לא רוצה, מה את חושבת שיקרה, להסביר שהקקי זה כמו הזבל בפח ושכשמתמלא המיכל צריך להוציא, שהוא רוצה לצאת, שאם יישאר בפנים זה יכאב. אבל לדבר על זה לא ממקום של הפחדה אלא ממקום של הסבר ובעיקר הקשבה, כדי לתת לה להוציא את מה שמפחיד אותה. מן הסתם היא לא באמת יודעת מה מפחיד אותה אבל אולי השאלות ועצם הדיבור על זה יכולים לעזור - רק לא בקטע של "את חייבת" והלחצות כי זה עלול לחפר אותה עמוק יותר.
אני זוכרת שאצלי היה שלב חשוב שהבנתי שזה משהו שהוא שלה ובשליטתה- לא בשליטתי. אני יכולה לנסות להילחם בזה אבל כנראה ללא הועיל, או לקבל שיש לה קושי עם זה שהיא צריכה לפתור- כמובן בתמיכה ועידוד שלי וחיפוש עזרה (למשל יעוץ).
מה קורה אם היא לא מקבלת נר? כמה ימים היא מתאפקת? אצלי לפעמים היה יוצא לה בלילה כשהשליטה ישנה... אגב, נדמה לי שנרות זה בעיה לאורך זמן כי זה מלמד את המעיים לא להתאמץ להוציא או משהו כזה.
בהצלחה, מקווה שתמצאי עצות טובות ושייפתר.
|
תוכן התגובה:
|